מאת: דנה הרשקוביץ קשה
כשהייתי ילדה היה לי חלום: רציתי לנגן, לרקוד ובעיקר – רציתי להיות זמרת. אני מניחה שזה חלום של הרבה ילדות. אני הייתי מוכשרת מאוד- גם בשירה וגם במשחק. היום אני גם יכולה להודות על האמת, ששנים רבות התכחשתי לה: הייתי ונשארתי מוכשרת. הכשרון כאילו הבשיל יותר, קיבל יותר גיוון, בגרות ואופי, אבל הרבה שנים הרגשתי מחסום להוציא את הדברים החוצה. מה יגידו, מה יחשבו? זה בטח לא מספיק טוב… אני לא מספיק טובה.
אז, לפני שנים רבות, בתקופה שבה הדינוזאורים הילכו על פני האדמה, לא היו "כוכב נולד" או "דה ווייס". אז גם לא סיפרתי לעצמי את הסיפור שיש לי פחד במה.
אז פשוט נהניתי לרקוד, לשיר, להציג.
גם הקהל יכול היה ליהנות ממושבי נוחות על המיטה הזוגית של סבתא או על השטיח הפרסי הגדול שהיה פרוש על הרצפה. אני זוכרת איך הייתי מופיעה במשך שעות בפני אחי ובנות הדודה שלי (כולם צעירים ממני, קהל שבוי, מעריצים מושבעים)- שעות של פסטיבלים והצגות. הבן של השכנים היה מתגנב אל הגדר המשותפת ומאזין לנו במשך שעות.
בתור מתבגרת הייתה לי תמונה בראש, ממש תמונה שבה ראיתי אותי, זמרת מפורסמת, שרה על במה מול קהל רב שבא להופעה שלי, במקום פתוח, מעין פארק- יחפה על הבמה.
מאז שבגרתי, אין הרבה אנשים ששמעו אותי שרה מיוזמתי. אני עדיין עושה הופעות נפלאות, אני זמרת הבית- מופיעה בעיקר במטבח ובאמבטיה (אני מניחה שהשכנים היקרים שלי יכולים להעיד על כך).
בשנה האחרונה אני משילה מעצמי הרבה דברים מיותרים ומאידך מתחברת לדברים שהיו חשובים לי ונדחקו הצידה עם השנים, עם החיים. כבר שנים שאני במסע של גדילה והתפתחות אך השנה האחרונה היוותה זרז משמעותי.
כחלק מהתהליך, החלטתי להגשים חלום ישן: ללמוד לנגן על גיטרה – כדי שאוכל לנגן וללוות את עצמי בשירה. אני שמחה לעדכן שהשיעורים הראשונים עברו בהצלחה.
הבוקר, בעודי חושבת על הזכות הגדולה להגשים את החלום ומוקירה על כך תודה, הכתה בי התובנה שבעצם כל החלומות שהיו לי כילדה, התגשמו.
זה היכה בי, כי אני חייבת להודות על האמת: עד כה לא ראיתי את זה כך. כן אני, אני שמוקירה תודה ושמחה באמת ובתמים על דברים "קטנים" כמו פרח חדש בגינה, שמש ושמים כחולים.
אני , שמדי כמה ימים מברכת את מי שהמציאו את האינטרנט , סמארטפון, גוגל וסקייפ, שמרגשים אותי מאוד.
בלי ציניות, בתור מי שהשתמשה בתוכנת אינשטיין (כן, לא היה אז WINDOWES) ובמדפסת סיכות בתור סטודנטית ובילתה בספריות באוניברסיטה ימים רבים כדי למצוא מאמרים רלוונטיים, כל אלה הם עבורי חלק מפלאי עולם ואני מקווה שיישארו כך עבורי לעולם.
אז אני מקווה שהצלחתי להבהיר את העובדה שאני נהנית ומעריכה דברים שאולי אחרים יראו בהם מובנים מאליהם.
אני שמעריכה גם דברים רבים נוספים בחיי, לא ראיתי שבעצם יש לי כל מה שרציתי וחלמתי ושהגשמתי את כל החלומות שהיו לי בתור ילדה.
אני חייבת להודות על האמת, זה באמת גרם לי לחשוב איך לא הבחנתי בכך עד כה. ואתם יודעים, שכשאני חושבת, תצא מזה עבורי למידה, שאשמח להעביר הלאה.
הבנתי שלא זיהיתי את העובדה שהגשמתי את החלומות שלי בגלל שהם התחפשו קצת למשהו אחר: את החלום להיות רקדנית הגשמתי ורק הבוקר הבנתי זאת: אמנם לא רקדנית בלט דקיקה ושרירית כמו שרציתי אבל רקדנית למחול מזרחי- ושם , על הבמה הזו אני תמיד, תמיד ובקנאות רבה, מופיעה יחפה,
בדיוק כמו בתמונה/ חלום שהייתה לי בנעוריי, מכניסה עוד ועוד אלמנטים אחרים לריקוד הזה, מכניסה את עצמי, את האישיות שלי, את ההתפתחות וההתבגרות שלי, את הייחודיות שלי.
גם את החלום לעמוד מול קהל, להופיע ולהשמיע את קולי אני מגשימה באמצעות סדנאות ואימונים שאני מעבירה, שם אני גם מביאה לידי ביטוי את יכולת המשחק שלי, מתבלת את הסדנאות בחיקויים ובדמויות שונות שאני מציגה. מדי פעם אפילו מזמרת משהו תוך כדי.
ויש תודה לאל עוד הרבה חלומות שהתגשמו. פשוט, לעיתים הדרך אליהם הייתה רצופה במאמצים גדולים, בקשיים גדולים ובמאבקים, שכל כך צמצמו לי את שדה הראיה ומנעו ממני לראות את התמונה הגדולה: שגם אם זה לא בדיוק בדיוק בדיוק מה שרציתי, זה בדיוק מה שרציתי!
אז בחרתי לשתף כי אולי גם הצלחת להגשים חלומות ולא שמת לב לכך פשוט כי הם התחפשו לך קצת?
אולי גם אצלך הפריזמה הצטמצמה עם השנים ועכשיו זה הזמן לנקות אבק מעל העדשה, לעשות ZOOM OUT ולהסתכל על התמונה בגדול?
ואולי גם יש לך חלום, רצון או מטרה שקצת קשה לך להגשים לבד.
אשמח לעזור לך בתהליך, באמצעות טכניקות מקצועיות ממוקדות ויעילות, שעושות את העבודה ומהר ועם הרבה כבוד ורגישות אלייך- בכל זאת, לא סתם המתאמנים שלי קוראים לי קוסמת (:
דנה הרשקוביץ קשה